אפוטרופסות
הבקשה לצווי אפוטרופסות מוגשת לערכאות המשפטיות על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ”ב 1962, כאשר ב 11 באפריל 2016 נוספו לחוק הקיים חלופות מלבד אפוטרופסות, כדי לאפשר לאדם לממש את רצונו ובחירותיו ע”י ייפוי כוח מתמשך, שמהווה מסלול אלטרנטיבי לבקשה לצווי אפוטרופסות.
צווי אפוטרופסות ניתנים עבור קטינים כאשר ההורים אינם יכולים להמשיך לדאוג לטובת הקטין באופן המיטבי וכאשר הורים קשישים מבדים את היכולת לנהל בעצמם את ענייניהם הן הרכושיים והן הבריאותיים.
לא בנקל יתן בית המשפט צו לאפוטרופסות שכן חלק מבחירותיו החופשיות נשללות ולכן יש צורך בצירוף חוו”ד רפואית מתאימה של מומחה למקרה הרפואי הספציפי.
בד”כ כבר לפני הפניה לערכאות אחד מבני המשפחה נוטל על עצמו את התפקיד לסייע להורה הקשיש ומשמש כ”אפוטרופוס למעשה”. בערכאות המשפטיות נדונו לא אחת מקרים של ריקון חשבונותיו של הקשיש, פעולות שאינן נעשות לטובתו של הקשיש ויש לזכור שחובותיו והנאמנות של אפוטרופוס למעשה הן כשל מי שנתמנה כאפוטרופוס במינוי בית משפט וניתנות לבחינה ולביקורת.
הטיפול המשפטי לצורך קבלת צו אפוטרופסות:
בד”כ אחד מבני המשפחה פונה לעו”ד המתמחה בדבר לצורך פניה לערכאות לצורך קבל צו אפוטרופסות אולם או”ד שמתמחה בנושא יבחן בחינה ראשונית את מצבו של ההורה הקשיש ורצונותיו ואף יבקש לשוחח עם שאר בני המשפחה. יתכן שתחומי האחריות יחולקו בין בני המשפחה אולם בכל מקרה כאשר יש הסכמה עקרונית בין בני המשפחה הטיפול המשפטי בהשגת הצו יהיה פחות מורכב.
הבקשה תלווה בחוות דעת רפואית ובית המשפט יבקש מרשויות הרווחה לשלוח עובדת סוציאלית שתבחן את הקשיש בביתו, ואת עמדת בני המשפחה באשר לזהות האפוטרופוס ותחומי אחריותו. לעיתים יבקש בית המשפט מהפונים, בני המשפחה, להופיע בפני ולעיתים די לו במסמכים שהוגשו.
תכנון נכון של תחומי האחריות והתאמת ציפיות של כל בני המשפחה הם תנאי הכרחי לניהול נכון של תהליך האפוטרופסות.